בריאות ומחממי נפש: טקסי סאונה בבלטונפורד

בעוד האגם בלטון בסתיו-חורף כבר מזמין להרפתקה, בבלטונפורד, טקסי הסאונה הייחודיים של מלון גולדן לייק ריזורט (Hotel Golden Lake Resort) שעל שפת המים מחממים לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. בתיאטרון הסאונה הפיני (Finn Szauna Teátrum), המשקיף על האגם דרך חלונות זכוכית ענקיים, הטקסים המתקיימים בהנחיית אמן הסאונה מיקלוש קיש (Kiss Miklós) הופכים את חווית הסאונה לריטואל המלווה בניחוחות מיוחדים, מוזיקה ואורות. בהם, החום הופך לחוויה, וההאטה והניתוק מהעולם החיצון הופכים כמעט לאמנות.

כשהשמש שוקעת לאט מאחורי פני המים הנוצצים של בלטון, בית הסאונה הפיני של מלון גולדן לייק ריזורט מקבל את אורחיו באווירה מיוחדת: הניחוח החם של עץ האורן, הפנורמה הנשקפת לאגם וחום הסאונה יוצרים הרמוניה ייחודית. בעוד האורות המסתוריים של תיאטרון הסאונה מנצנצים ומזמינים על שפת המים, בפנים שוררים חום, ניחוחות מיוחדים ושלווה שקטה, ומבחוץ שלווה של בלטון הערב עוטפת את המבנה הקטן. בביקורנו, זוג צעד לעבר בית העץ, בידיהם סדיני סאונה, ועל פניהם חיוך סקרן – הם נכנסו זה עתה לעולם שבו צפיפות היומיום נמסה כמו קרח על אבן חמה.

מיקלוש קיש, אמן הסאונה של תיאטרון הסאונה

המארח, מיקלוש קיש, אמן הסאונה של תיאטרון הסאונה, מנחה את האורחים לעולם תרבות הסאונה עם המשמעת והמודעות שהביא מעברו הספורטיבי. הוא הכיר את חווית הסאונה לפני חמש עשרה שנה, ומאז שכלל את ידיעותיו באמצעות שנים ארוכות של תרגול ולמידה. כיום הוא מצהיר בלב שלם: הסאונה היא עבורו לא רק תחביב, אלא אורח חיים. מניסיונו, חוויה זו מושכת אנשים כמו מגנט – לא בכדי, רוב אלה המשתתפים לראשונה בטקס המנוהל על ידי אמן סאונה מיומן, הופכים לאוהבי סאונה.

„אסור פשוט ‘ליפול’ לסאונה, צריך להתכוונן לחוויה הזו”, הוא אומר. החום של 80–90 מעלות צלזיוס בסאונה הפינית מחנך ומחבק בו זמנית: לפני הכניסה יש להתקלח, להתנגב היטב, ובתוך התא מומלץ להיות ללא טקסטיל – או מכוסה בסדין. המגבת צריכה להיות מתחת לכל הגוף, ואת הספסלים כדאי לבחור לפי החום: למטה עדין יותר, למעלה האתגר רציני יותר – ההבדל יכול להגיע עד 20 מעלות. שעון החול מודד 10–15 דקות: זהו המחזור הקלאסי של הסאונה.

תפקידו של אמן הסאונה כאן אינו אלמנט ראווה, אלא ליווי. מיקלוש שם לב לאורחים, שואל, מייעץ, ואם מבקשים – יוצק ניחוח על האבנים. „היציקה” (felöntés) היא הצורה הפשוטה ביותר: תמציות טבעיות מונחות על האבנים החמות, והוא מרכך או מגביר את החום באמצעות הנעת אוויר. אבל טקס הסאונה הוא הרבה יותר מכך: ריטואל קצר, נושאי, עם קשת מוזיקלית, אורות, הנפות מניפה מתואמות וסיבוב מגבות. הניחוחות נבנים זה על זה – פתיחה הדרים, העמקה עצי-כוסברה, סיום מנטה-מרענן – בעוד תחושת החום עולה מרגע לרגע.

בסיום הטקס, קירור הדרגתי הוא חלק מומלץ מהטקס. „מי שלא מכיר את סבילות גופו, שלא ירוץ למים הקפואים”, מזהיר מיקלוש. הפתרון הבטוח: קודם קירור הגפיים, ואז טבילה מלאה בבריכת הקירור החיצונית.

תוכניות תיאטרון הסאונה של מלון גולדן לייק ריזורט משתנות לפי עונות וחגים. בסתיו, טקסי בציר ופרידה מהקיץ מחכים לאורחים, בסוף אוקטובר יציקות ליל כל הקדושים שובבות באור פנסי דלעת, עם ניחוחות מיסטיים. בתקופת האדוונט, הדלקת נרות ותמציות חגיגיות, בין שני החגים אווירה קהילתית שמחה יותר. במיקולאש (חג ניקולאוס), ניחוחות חגיגיים בנוכחות מיקולאש, בערב ראש השנה שמפניה וארז מתערבבים באוויר, ובראש השנה מגיע ריטואל המים הקרים והמרענן. הטון, המותאם לאורחים, תמיד משקף את סגנונו של מיקלוש: רגיעה, נשימה עמוקה, האטה – הקצב העדין המשתלב עם רטט הגלים שבחוץ. המטרה היא שהטקסים שהוא מנצח עליהם יפתחו דלת ליקום שממנו האורחים – בין אם הם מתחילים או סאוניסטים מנוסים – יעזבו כך שבפעם הבאה יחפשו את החוויה הזו בעצמם. לדבריו, פעמיים-שלוש בשבוע משפרות לא רק את ההרגשה הכללית אלא גם את העמידות. הגוף מודה על החום המודע, והנפש על סדר הטקס.

מי שנכנס לסאונה בפעם הראשונה, לרוב בוחר בספסל התחתון, שם החום מתון יותר וכך קל יותר להתכוונן לחוויה. „הסאונה אינה ביצוע ולא תחרות”, מדגיש מיקלוש קיש, „אלא מסע אישי שנמשך כל עוד זה נעים”. הייחודיות של טקס הסאונה היא גם שבתא המחומם כולם שווים: אין כאן דרגות או תפקידים, רק החוויה והטעינה המשותפת. לפעמים צחוק קל, בפעמים אחרות רק השקט והניחוחות ממשיכים את הרגע.

„הסאונה היא אחת ההשקעות הטובות ביותר בבריאות – פחות רופאים, יותר שמחת חיים”, אומר אמן הסאונה של מלון גולדן לייק ריזורט. לדעתו, לאחר טקס, לא רק שאדם יוצא מהסאונה רגוע יותר, אלא כמעט אדם חדש: מישהו שלוקח איתו את חום האדים, את זיכרון הניחוחות ואת הוודאות השקטה שעל שפת בלטון, הסאונה לא רק מטהרת את הגוף, אלא גם מלטפת את הנפש. לכן הוא אומר: בלטון מחכה, הסאונה קוראת.

זולטאן מ. ארשק